מספר העמותות והארגונים בישראל שמתקיימים מתרומות היא גדולה, וזו עובדה ברורה שככל שיש יותר ארגונים ועמותות, כך גם יש צורך ביותר תורמים ותורמות שיאפשרו לגופים מהסוג הזה להתקיים. אך האם תרומה בארץ היא דבר נפוץ? והאם החידושים הטכנולוגיים הופכים אותה לפופולרית יותר בקרב הישראלים?
‍
בשנת 2018 ביצענו ניתוח של נתוני התרומה בישראל בשנים האחרונות ויצרנו דוח שחושף ממצאים מעניינים בנוגע לתורם הישראלי, תוך התייחסות מעמיקה למגוון מרכיבים סוציו-דמוגרפיים וכלכליים.

התורם הישראלי במספרים

תוצאות הניתוח שלנו מראות שבעשור האחרון חלה עלייה בכמות התורמים הפרטיים ובסכום התרומות בישראל. בנוסף, מצאנו שרוב הישראלים תורמים לפחות פעם בשנה לארגון כלשהו. המנהג הדתי, לפיו נהוג לתרום בעיקר בתקופות החגים השונים מהווה כוח חזק מאוד בכל מה שקשור לתרומות חד פעמיות, אך נתון מפתיע הראה שתורמים רבים נוהגים לתרום דווקא באופן קבוע עבור ארגון או עמותה במשך כמה חודשים או אפילו במשך כמה שנים ברציפות. כלומר, התרומה החודשית היא תרומה פופולריות בקרב הישראלים.

רק 3% מסך התורמים משתייכים למגזר ההייטק - אך עובדים במגזר זה תורמים לרוב סכומים גדולים יותר בממוצע

מרוויחים זהה- אבל תורמים אחרת

התורם הישראלי הממוצע מפגין נדיבות גדולה ביחס לרמת ההשתכרות שלו: אם מסתכלים על אחוז התרומה מתוך ההכנסה, רואים שהישראלים תורמים אחוז גבוה יותר מסך ההכנסה הפנויה שלהם, ביחס למדינות אחרות באירופה בעלות שיעור הכנסה זהה. נתונים רבים שנאספו לאורך השנים חושפים מתאם חיובי בין נתונים סוציו-דמוגרפים מסוימים לסכומים הנתרמים מדי שנה. כך למשל, בעלי הכנסה והשכלה גבוהה, נשואים ודתיים, תורמים סכומים גבוהים יותר ביחס לשאר.

האם הייטקיסטים תורמים יותר?

באופן מפתיע, בשני מגזרי העבודה בהם המשכורות נחשבות לגבוהות מאוד, ההייטק והפיננסים, יש נתוני תרומה נמוכים יחסית: רק 3% מסך התורמים משתייכים למגזר ההייטק ורק 2% מהתורמים עובדים בתחום הבנקאות והפיננסים. עם זאת, עובדים המשתייכים לשני התחומים הללו תורמים לרוב סכומים גדולים יותר בממוצע מאשר תורמים אחרים.

בני דור ה-X נוטים לתרום את הסכומים הגבוהים ביותר, ואילו בני דור ה-Y מתאפיינים בשיעורי תרומות נמוכים יותר.

הבדלים בין דוריים משנים את דפוסי התרומה

תוצאות הניתוח שלנו מראות שבני דור ה-X נוטים לתרום את הסכומים הגבוהים ביותר, ואילו בני דור ה-Y מתאפיינים בשיעורי תרומות נמוכים יותר. יכולות להיות כמה סיבות להבדל הזה, הראשונה נוגעת למשתנה ההכנסה: כיוון שבני דור ה-Y נמצאים פחות זמן בשוק העבודה לעומת בני דור ה-X, רמת ההכנסה שלהם עשויה להיות נמוכה יותר ולכן הם גם תורמים פחות. סיבה נוספת היא העובדה שבני דור ה-X ובני דור ה-Y שונים באופן משמעותי בכל מה שקשור לאוריינות טכנולוגית - צעירים נוטים יותר לתרום דרך האינטרנט או במקום העבודה בעוד שמבוגרים עדיין מעדיפים לתרום דרך הטלפון או בדואר. נתונים אלו על גילאי התורמים מעוררים לא מעט מחשבות ותהיות בנוגע לאופן בו תחום הפילנתרופיה נתפס בקרב קבוצות גיל שונות. 

יותר מודעות, יותר מעורבות

הדמות של התורם הישראלי החדש מאופיינת במעורבות גדולה יותר, מניעים אלטרואיסטים ורצון להשפיע ולייצר שינוי מיידי. התקשורת הרב-ערוצית של ימינו והפעילות הענפה ברשתות החברתיות, העמיקו את החשיפה לעוולות חברתיות שונות וזה משפיע באופן ישיר על סוג התרומה; יותר ויותר תורמים פונים מיוזמתם האישית לארגוני סיוע, רווחה, בריאות, דת וחינוך. לצד הפעלתנות ותחושת השליחות המניעה תורמים רבים, לא מעט תורמים בישראל פועלים מתוך מניע קהילתי, המתבטא בעיקר בתרומות עבור ארגוני דת. במקרים אלו, התרומה אינה מתבצעת בהכרח רק מתוך חיבור לערכי הארגון או העמותה, אלא עשויה להיות מושפעת מחובה דתית או מוסרית כלפי הקהילה אליה התורמים משתייכים.

לסיכום

התורם הישראלי הוא דמות רבת פנים. עם זאת, לכל עמותה ולכל מלכ"ר חשוב להכיר את המאפיינים השונים של התרומות בישראל ואת השינוי שהן עוברות במהלך השנים, כדי לבסס תוכנית פעולה מדויקת יותר לגיוס משאבים. בעזרת היכרות מעמיקה עם קהל התורמות והתורמים בישראל, כל ארגון יכול לטרגט תורמים רלוונטים ולשפר את האופן שבו מתבצעת הפנייה אליהם- החל משלב זיהוי הקהל ועד לשלב בחירת המסרים והפלטפורמה בה הם מועברים. 

‍